דובדבן השבוע - פרשת יתרו
user-img
צבי פפר
20/01/2022 15:43

האם אתם יודעים איך מורכבת ה"ניאגרה" שבביתכם?
שימעו נא על מחקר מרתק מאוד שנערך באוניברסיטת ייל שבארה"ב
ונקרא שמו, במחילה מכבודכם – "ניסוי הניאגרה":

במסגרת המחקר התבקשו הנחקרים לציין עד כמה הם יודעים ומבינים
כיצד "עובדת" הניאגרה - מיכל הדחת המים - שבבית "הכבוד" שלהם
ולדרג את מידת הבנתם בין 1 ל - 10 (1 – מעט מאוד, 10 – הבנה ברורה)
הציון העצמי הממוצע שהתקבל מכולם יחד היה – 7.9
כלומר – הבנה די טובה.

בשלב השני התבקשו הנחקרים לצייר על נייר
את רכיבי הניאגרה והשילוב ביניהם
מה שגרם לציון העצמי הממוצע לרדת ל – 6.3
כלומר – "כמעט טוב פחות" :)

בשלב השלישי קיבלו הנחקרים ניאגרה מפורקת
והתבקשו להרכיב אותה בעצמם.
כמובן שהם התקשו עד מאוד לבצע את המשימה
והציון העצמי הממוצע ירד ל – 4.1
כלומר – בלתי מספיק...

מה קרה כאן?
איך ירד הציון העצמי מ"די טוב" ל"בלתי מספיק"?
מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר?
נצטט את דברי אחד הנחקרים שהתבטא כך:

"לגמרי הגזמתי עם המספרים. אין ספק.
ביטחון עצמי מופרז כזה.
ראית ניאגרה, יש לך בראש את התמונה
ואתה כזה: "אה, אני יודע מה זה!"
לא! אתה לא יודע מה זה!
אתה לא יודע כלום!"

האמת היא, שזה לא ענין של "ביטחון עצמי מופרז"
אלו ממש שני מוחות בתוכנו: המח "היודע" והמח ה"לא יודע":

כל דבר חדש איתו אנחנו נפגשים נבחן על ידי "המח היודע"
אותו המח שחשוב לו מאוד לשלוט בענינים ולדעת הכל:
מה זה? איך זה? למה זה? זה טוב? זה רע? לרחק? לקרב?
ודי מהר נקבעת בתוכנו התייחסות לדבר ואנחנו "יודעים" אותו
מעתה ואילך - בכל פעם שניפגש עם אותו הדבר
הוא יהיה עבורנו "ישן" כי אנחנו כבר "יודעים עליו הכל"...

"המח היודע" הוא אוטומטי ובשבילו הכל כבר ידוע ומוכר ו...ישן
אל "המח שאינו יודע" אנחנו צריכים להתחבר באופן יזום
אם חשוב לנו לבחון ולהתבונן בדברים ממקום נקי וחדש

על ר"ח סיון נאמר בפרשה: "ביום הזה באו מדבר סיני"
וברש"י: "לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא" מהו "ביום הזה"?
שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו

איך ניתן לקיים ציווי כזה?
איך אפשר להתייחס אל דבר ישן ומוכר
כאילו נפגשנו איתו היום בפעם ראשונה בחיינו?

אם נוכל להתחבר ל"מח שאינו יודע" ולהסתכל עליו משם!
איך עושים את זה?

ככל שה"ביטחון העצמי המופרז" שלנו יתמעט ויפחת
ככל שנכיר יותר בעובדה שאנחנו יודעים מעט מאוד
ובודאי אם יהיו לנו האומץ, הענווה והתבונה
ונזכה לראות שאנחנו "לא יודעים כלום"
נתחבר יותר אל ה"מח הלא יודע" שבתוכנו
ונוכל לזכות ל"יהיו עליך כחדשים..."

 
 
user-imgישראל 
          20/01/2022 15:57
          יפה!

          ״... נזכה לראות שאנחנו "לא יודעים כלום"״
          אבל איך עושים את זה?
          ומה הכוונה בכלל, האם אנחנו באמת לא יודעים כלום?
user-img
צבי פפר
20/01/2022 16:26
ישראל: ככל שאנחנו מתוודעים לעובדה שהחכמה מורכבת יותר, עמוקה יותר ורחבה יותר, אנחנו מסוגלים לגלות שאותו המעט שאנחנו יודעים ממנה, הוא כל כך שיטחי ומועט, שזה לא נחשב בכלל שאנחנו יודעים משהו...
user-img
צבי פפר
20/01/2022 16:34
שכחתי להוסיף למאמר משהו חשוב:
אחד החוקרים אמר שהאנשים המסוכנים ביותר הם אלה שיודעים מעט. ולמה?

אלו שלא יודעים בכלל, לפחות מודעים לכך שאינם יודעים.

אלו שיודעים הרבה באמת ולמדו אפילו דבר אחד באופן רציני ולעומק, מבינים שהמורכבות והפרטים של כל דבר הם אינסופיים ומודעים למגבלות ההבנה והידע שלהם. הם רכשו ענווה.

אלו שיודעים רק מעט, בטוחים שהם כבר יודעים הכל והם עלולים להתנהל ולנהל את עצמם ואת העולם על פי הידיעה המועטה הזאת ובביטחון עצמי רב ומופרז...

איך עושים את זה? איך מחזקים את ה"מח שאינו יודע"?
אפשרי למשל על ידי חקירת מחשבות בעזרת שיטת "העבודה", מה שמגביר את ההיווכחות שלנו כמה המחשבות מבלבלות אותנו, כמה אנחנו לא יודעים דברים בוודאות ועוד...
user-img
מאיר
20/01/2022 16:36
פשט מדהים
למרות שכולם יודעים טוב שהם לא יודעים כלום אעפ"כ כולם ניגשים לכל דבר כאילו הם יודעים הכל.
אני חושב שאפשר להוציא מסר נוסף למחקר ההוא שזה מראה את הבדל העצום בין הידע לבין המעשי,
זאת אומרת שבאם לא מתרגלים את הידע הרי שהמעשי רחוק מאוד.
אפשר להיווכח בלמידת שיטת העבודה כמה המרחק בין אחד שרק יודע את השיטה לבין אחד שעושה את זה מעשי
user-img
יחזקאל
20/01/2022 18:51
מדהים!
נפוץ מאוד בספרי החסידות, מאמר החכם שמובא גם ברמב"ם בשמונה פרקים - מרבי
יהודה הלוי שאמר "תכלית הידיעה – שנדע שלא נדע"...
user-img
יחזקאל
20/01/2022 18:51
ומספרים על הגאון ברכת שמואל שנכנס פעם אצל רבו הגר”ח מבריסק זיע”א, ואמר לו הגר”ח, מה אתה חושב שאני מכוין באתה חונן, וענה הברכת שמואל, מסתמא הרבי מכוין שיזכה להבין את הרמב”ם המוקשה בסוגיא שעוסק בה, והשיבו הגר”ח, אני מכוין שהבורא עולם יתן לי דעת לדעת שאני לא יודע, כי זו תכלית הידיעה...
«    1  2  3   (...6)    » 
user-img
פלוני
ר' צבי, תודה שאתה מטעים אותנו בדובדבנים, למרות שאנחנו לא במועדון.
רציתי לשאול האם עדיין יש את מבצע ההשקה של 49 ש"ח לחודש במועדון?
user-img
צבי פפר
פלוני: לצערי מבצע ההשקה במחיר שציינת, הסתיים ולא יחזור. מי שקדם - זכה.
אני מאוד מאוד מאמין בתועלת של המועדון לכל מי שיש לו התמודדות רגשית ובמיוחד לאנשים בעלי רגישות גבוהה, לכן, בהרצאה שתתקיים בעז"ה ביום שני הקרוב, תהיה הזדמנות להצטרף למועדון במחיר מבצע מיוחד, שאף שהוא מעט יותר גבוה ממחיר ההשקה, הוא עדיין משתלם "ברמות"- וגם הוא לא יחזור :)
אז ממליץ לך להירשם להרצאה (נשארו 11 מקומות) - https://efshar.co.il/webinar...
user-img
משה
מה זה קשור לרגישות יתר?
user-img
אסתר
אכן, כמה חכמה בלהבין שלא הבנו ...
כל קורס זה נראה כמו בור עמוק שנשאבים לתוכו
וכשמסיימים מגלים שעדיין מגרדים את השפה .
זה יכול לייאש אבל כיהודי צריך לשנן שאין ייאוש בעולם כלל .
user-img
צבי פפר
משה: שאלה טובה שאלת: "איך זה קשור לרגישות יתר". התשובה: "המח היודע" וההזדהות שלנו איתו עלולים לגרום לנו המון סבל. ככל שנוכל להתחבר יותר ל"מח שאינו יודע" כך נוכל למצוא בתוכנו שלווה, רוגע ושקט פנימי שכל כך חסרים לאנשים בעלי ר"ג. איך זה קשור? קצת ארוך להסביר במסגרת כזו...
user-img
למה תלמיד חכם נקרא כך?
מפני שהוא תמיד בגדר תלמיד גם כשהוא חכם.
היום יש קורסים רבים חובבניים בשטחים שונים שמבטיחים השגים והצלחות.
אפשר להיכשל בעניין הזה שחושבים שיודעים אבל באמת הידע הוא שטחי ומינימלי
«    1  2  3   (...6)    »