האם אתם יודעים איך מורכבת ה"ניאגרה" שבביתכם?
שימעו נא על מחקר מרתק מאוד שנערך באוניברסיטת ייל שבארה"ב
ונקרא שמו, במחילה מכבודכם – "ניסוי הניאגרה":

במסגרת המחקר התבקשו הנחקרים לציין עד כמה הם יודעים ומבינים
כיצד "עובדת" הניאגרה - מיכל הדחת המים - שבבית "הכבוד" שלהם
ולדרג את מידת הבנתם בין 1 ל - 10 (1 – מעט מאוד, 10 – הבנה ברורה)
הציון העצמי הממוצע שהתקבל מכולם יחד היה – 7.9
כלומר – הבנה די טובה.

בשלב השני התבקשו הנחקרים לצייר על נייר
את רכיבי הניאגרה והשילוב ביניהם
מה שגרם לציון העצמי הממוצע לרדת ל – 6.3
כלומר – "כמעט טוב פחות" :)

בשלב השלישי קיבלו הנחקרים ניאגרה מפורקת
והתבקשו להרכיב אותה בעצמם.
כמובן שהם התקשו עד מאוד לבצע את המשימה
והציון העצמי הממוצע ירד ל – 4.1
כלומר – בלתי מספיק...

מה קרה כאן?
איך ירד הציון העצמי מ"די טוב" ל"בלתי מספיק"?
מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר?
נצטט את דברי אחד הנחקרים שהתבטא כך:

"לגמרי הגזמתי עם המספרים. אין ספק.
ביטחון עצמי מופרז כזה.
ראית ניאגרה, יש לך בראש את התמונה
ואתה כזה: "אה, אני יודע מה זה!"
לא! אתה לא יודע מה זה!
אתה לא יודע כלום!"

האמת היא, שזה לא ענין של "ביטחון עצמי מופרז"
אלו ממש שני מוחות בתוכנו: המח "היודע" והמח ה"לא יודע":

כל דבר חדש איתו אנחנו נפגשים נבחן על ידי "המח היודע"
אותו המח שחשוב לו מאוד לשלוט בענינים ולדעת הכל:
מה זה? איך זה? למה זה? זה טוב? זה רע? לרחק? לקרב?
ודי מהר נקבעת בתוכנו התייחסות לדבר ואנחנו "יודעים" אותו
מעתה ואילך - בכל פעם שניפגש עם אותו הדבר
הוא יהיה עבורנו "ישן" כי אנחנו כבר "יודעים עליו הכל"...

"המח היודע" הוא אוטומטי ובשבילו הכל כבר ידוע ומוכר ו...ישן
אל "המח שאינו יודע" אנחנו צריכים להתחבר באופן יזום
אם חשוב לנו לבחון ולהתבונן בדברים ממקום נקי וחדש

על ר"ח סיון נאמר בפרשה: "ביום הזה באו מדבר סיני"
וברש"י: "לא היה צריך לכתוב אלא "ביום ההוא" מהו "ביום הזה"?
שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו

איך ניתן לקיים ציווי כזה?
איך אפשר להתייחס אל דבר ישן ומוכר
כאילו נפגשנו איתו היום בפעם ראשונה בחיינו?

אם נוכל להתחבר ל"מח שאינו יודע" ולהסתכל עליו משם!
איך עושים את זה?

ככל שה"ביטחון העצמי המופרז" שלנו יתמעט ויפחת
ככל שנכיר יותר בעובדה שאנחנו יודעים מעט מאוד
ובודאי אם יהיו לנו האומץ, הענווה והתבונה
ונזכה לראות שאנחנו "לא יודעים כלום"
נתחבר יותר אל ה"מח הלא יודע" שבתוכנו
ונוכל לזכות ל"יהיו עליך כחדשים..."